ארז אפרים נ' חב` גל מעתון הפצת עיתונים בע"מ

ב"כ הצדדים הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה לבית הדין בתיק זה בתאריך 9/5/06 וזאת בהתאם לסעיף 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

1.         הנתבעת הינה חברה מאוגדת כדין, אשר עיקר עיסוקה הינו בחלוקת העיתון "מעריב" ובחלוקת כתבי העת מבית מעריב הוצאת מודיעין בע"מ למנויים.

2.         ביום 8/5/06 הגיש התובע המייצג תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (להלן: "בית הדין") וכן בקשה לאשר את התביעה שהגיש כתובענה ייצוגית (בש"א 2802/06), וזאת בגין שלוש עילות תביעה:

א)         אי תשלום שכר מינימום.

ב)         השלמת שכר בגין שעות עבודה בהן עבדו מחלקי העיתון וכתבי העת לכאורה, לגביהן לא שולם להם שכר.

ג)          החזר הוצאות רכב במהלך החלוקה.

ביום 19/7/06 הגישה הנתבעת תגובה מטעמה במסגרתה נדחו טענותיו של התובע המייצג.

3.         ביום 19/10/08 ניתן פסק דין בו נדחתה הבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית על כל שלושת עילותיה.

4.         ביום 11/1/11, במסגרת פסק דין בערעור מס' 633/08, פסק בית הדין הארצי לעבודה לדחות את הערעור בכל הנוגע לעילות התביעה, שעניינן אי תשלום שכר מינימום והשלמת שכר, וקיבל את הערעור בכל הנוגע לעילת התביעה בגין החזר הוצאות הרכב במהלך חלוקת העיתונים, והכיר בעילת תביעה זו כמתאימה להתברר במסגרת של תובענה ייצוגית, והכל תוך ההסתייגויות אשר צוינו בפסק הדין (להלן: "פסק הדין").

5.         במסגרת פסק הדין הנ"ל קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי יש להכיר בעילת התביעה כייצוגית בגין החזר הוצאות השימוש ברכב, וזאת אך ורק בגין ההוצאות שנגרמו לחברי הקבוצה בגין העבודה, במהלך העבודה ולצרכי העבודה (להלן: "עילת התביעה").

6.         ב"כ הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן והידברות מחוץ לכותלי בית הדין, על מנת להגיע לפשרה מוסכמת במטרה לקצר את ההליכים המשפטיים ולחסוך זמן שיפוטי יקר וגם לחסוך בהוצאות כספיות מרובות שעלולות להיגרם לצדדים מניהול ההליך.

7.         בתאריך 3/5/11 הוגשה לבית הדין בקשה מטעם הצדדים לאישור הסדר דיוני וכן הוגש הסכם פשרה לאישור. במסגרת הסדר הפשרה שהוגש לבית הדין הצהירו הצדדים והסכימו על הארכת "התקופה הקובעת", כפי שהוגדרה במסגרת הבקשה לאישור והמתייחסת לעובדים שעבדו בנתבעת מיום 1/2/02 ועד ליום 1/11/03 (להלן: "התקופה הקובעת"), וזאת לפרק זמן נוסף שתחילתו מיום 15/8/04 וסיומו ביום 30/6/11 (להלן: "התקופה המורחבת") ובכך הוחל הסדר הפשרה אף על עובדים נוספים בנתבעת שעבדו בנתבעת גם בתקופה המורחבת. מדובר כאן בעילת תביעה זהה מבחינה עובדתית ואשר משותפת לכלל עובדי הנתבעת, שעסקו בחלוקת עיתונים במהלך כל השנים שחלפו, והזכאים להחזר הוצאות רכב במהלך עבודתם בנתבעת.

8.         בנוסף, הסדר הפשרה קובע פיצוי כספי בסך של 1.25 ש"ח ליום עבודה לכל לחברי הקבוצה הזכאים בכל הנוגע להוצאות בגין השימוש ברכבם, בגין העבודה, לצרכי העבודה ובמהלכה וזאת על פי קביעת בית הדין הארצי לעבודה מיום 11/1/11.

ההחלטה שלא לדחות על הסף את הבקשה:

9.         בתאריך 27/10/11 החלטנו, כי אין סיבה משפטית לדחות על הסף את הבקשה לאישור הסדר הפשרה במסגרת התביעה הייצוגית והורינו על פרסום ההודעה הראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה לפי הוראות סעיף 25(א)(3) לחוק התובענות הייצוגיות, בנוסח שצורף כנספח 5 להסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים (להלן: "ההודעה הראשונה") על ידי הנתבעת ובמימונה, בתוך 14 יום מקבלת ההחלטה הנ"ל.

            כמו כן, הורינו על משלוח ההודעה הראשונה, בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה, ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט, וזאת בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק.

10.        כן קבענו, כי על פי סעיף 18(3) לחוק רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב להסדר הפשרה, אך ורק הנמנים על פי הוראות החוק:

א)         אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשה לאישור הסדר הפשרה.